בועז שרעבי שר " כדי להגשים חלום אחד ישן יש צורך במיליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם".
הפרשה מראה לנו שכדי להגשים חלום צריך קודם כל אדם אחד אמית שלא מפסיק לחלום ומול הקשיים בדרך הוא לא נשבר. אחר כך, עם ההצלחה מצטרפים אל חלומו של היחיד עוד מליון....
יוסף אינו נביא אבל יש לו חלומות שהם מעבר למציאות העכשווית.
גם אם האמת שלו נראית שפופה בתוך הבור ומרתפי הכלא המצרי הוא ממשיך לחלום והוא מאמין כי היא עוד תצא לאור.
היום ציינו את יום פטירתו של הרב משה צבי נריה זכרונו לברכה. הרב נריה היה אדם קטן קומה שידע לחלום חלומות גדולים. היום בפרספקטיבה של דור אפשר לראות את המהפכות הקטנות שנהפכו לגדולות.
רק אדם כמו הרב נריה שצופה קדימה יכול בשנות השפל הכלכלי בארץ (בשנות השלושים) לפתוח בכפר הרא"ה ישיבה שלימים תהיה "אם" הישיבות התיכוניות והאולפנות. ישיבת בני - עקיבא בכפר הרא"ה תציב דגם שכולם יחקו אותו. הרב נריה בנה מוסד שיש בו: שילוב אמיתי של קודש וחול, שילוב של רוח רעננה עם מסורת בית אבא. היום מוסד כזה נראה כל כך טבעי. אבל לפני 80 שנה זה היה רק חלום.
רק מי שצופה רחוק יכול להמיר את הקסקט והכיפה השחורה בכיפה סרוגה. הכיפה הסרוגה היא לא עניין של אופנה. הכיפה הסרוגה נהפכה מהר מאוד למותג ולקוד של זיהוי אידיאולוגי מובהק של ציבור שלם שהיה זקוק לדגל (או כיפה) כדי להיות מה שהוא.
בישיבת בנ"ע במודיעין אנו מנסים ביחד עם הבנים ללכת בדרכו של הרב נריה, לחלום חלומות ולפעול להגשמתם. חלק מהתהליך החינוכי בישיבה מציב את האדם במרכז ודורש ממנו לחשוב על יחודו ועל ה"צעקה" המיוחדת שלו בעולם.
לכן, בישיבה לצד האווירה הכללית אנו מדרבנים כל תלמיד לבחור לו נתיב ייחודי המתאים לו ולחלום על העתיד.
בעלייתו לארץ בהיות בדרך על ספינה מאודסה לפלסטינה נכנס הרב נריה לחדרו של הרב חובל. הרב נריה בחן את המפה שלו וראה שיש שם קו ישר בין נמל המוצא לנמל חיפה. מעבר לכך היו גם קווים בצד. הרב נריה ביקש מהרב החובל הסבר. אמר לו רב החובל הקו המרכזי מציין את היעד אליו אנו חותרים. הקווים בצד הם ההסטים של הספינה מהזרמים ומהרוחות. כרב חובל אסור לי לעולם לשכוח את היעד. אני חייב להמשיך לנווט לשם ולתקן את הסטיות שבדרך.
מי שחולם חלום וזוכר תמיד את היעד הסופי יזכה גם להגשים את החלום ואנו נזכה להתברך מהפירות.
