רבים ההורים חוששים מתקופת החופש הגדול, החשש שאין לילדים יום מסודר יביא אתו חוסר ניצול זמן, היגררות להתנהגויות מסוכנות וכו' . לעיתים הורים עסוקים כל כך בדאגה ובחששות מפני החופש הגדול, שהם שוכחים את ההזדמנויות הרבות שהחופש טומן בחובו , הרב יונה גודמן מדבר על החשיבות ההכנה של ההורים ועל האחריות הרבה להבנות כללים חדשים לימי הקיץ:
"כולם מפנימים כי תקופת החופש מחייבת עשייה הורית אינטנסיבית בהרבה מאשר
בתקופת הלימודים . אם בשנת הלימודים פועלים בתוך בית הספר מחנכים, רכז חברתי ועוד שלל בעלי תפקידים, הרי שבימי הקיץ צריכים ההורים לעבור להורות של משרה וחצי, כדי לוודא שהילדים ייבנו מימי החופשה ולא חלילה להפך... על ההורים להבין כי עליהם להשקיע מחשבה רבה בדבר מבנה הקיץ של ילדיהם .להבין כי לא די להסתפק בשלושה ימי טיול משפחתי לקראת סוף החופש . עליהם לחשוב, לחוד ואחר כך עם הילדים – על אתגרי החופש, על הפעילויות שירצו לעשות יחד (כמשפחה) ולחוד (רק הילדים). ראוי שההורים יקבעו מראש את גבולות ההתנהגות הביתיים (כל משפחה ואופייה, כל ילד והמתאים לגילו) ובעיקר כיצד להגביר בצורה נעימה את הנוכחות ההורית"
הפסיכולוג חיים עמית מציע שבעה מיומנויות שתעזורנה להורים לצלוח את משימת החופש הגדול בכבוד.
1.חשיבה אסטרטגית – תכנון מוקדם של החופשה
על ההורים לחשוב מראש כיצד הם יכולים להבנות עבור ילדיהם את החופש הגדול, וכיצד הם יכולים לעזור לילדיהם לנצל טוב יותר את הזמן החופשי הרב העומד לרשותם. במסגרת התכנון חשוב לעשות תיאום ציפיות עם הילדים.
2.דוגמה אישית – נוכחות אישית, הן לבילוי והן לפיקוח
הורים לא יכולים לצפות להתנהגויות חיוביות של ילדיהם, מבלי שיתנו להם דוגמה אישית. הם אינם יכולים לחנך מרחוק, בהוראות. הם צריכים להיות נוכחים בחיי ילדיהם, ממחישים בהתנהגותם את הערכים ואת הנורמות שהם מצפים מילדיהם לנהוג על פיהם.. לכן, אם חשוב להורים שילדיהם יפעלו בצורות חיוביות, עליהם לפנות זמן ולעשות יחד איתם חלק מפעולות אלה.
3.הצבת גבולות – הבהרת חוקי התנהגות בסיסיים והגמשת גבולות משתנים
העיקרון המנחה לגבי הצבת גבולות בחופש הגדול הוא הבהרת חוקי התנהגות בסיסיים יחד עם הגמשת גבולות משתנים. ישנם כללי התנהגות בסיסיים (למשל, התחשבות, כבוד הדדי, ויתור, התאפקות) שנוטים להתרופף בחופשה כחלק מאווירת ההתפרקות האופיינית לה. לכן, חשוב שהורים יבהירו לילדיהם שערכים בסיסיים כמו כיבוד ההורים, יחסים תקינים בין האחים וכיוצא בזה, חייבים להישמר גם בחופשת הקיץ. יחד עם זאת, חשוב לשמור על פרופורציות בהתייחסות לגבולות בחופשה: לא להתעקש על מה שלא חיוני, ולגלות הבנה לצורך של הילד להתפרק ולהקשר החברתי של החופשה.
4.תקשורת דיאלוגית – פתירת קונפליקטים על ידי הסכמים
בחופשה יש להורים ולילדים יותר זמן בערבים לשוחח, כי יש פחות לחצים של חובות היום יום (למשל שיעורים), וכן אין לחץ של קימה בבוקר שלמחרת. חבל, לכן, לא לנצל זאת לשיפור התקשורת במשפחה. אחד המרכיבים המרכזיים בתקשורת דיאלוגית (שמשמעותה דו-שיח משמעותי בין הורים לבין ילדים המבוסס על הקשבה וניסיון להבנה), הרלוונטיים במיוחד לחופשה, הוא פתירת בעיות על ידי הסכמים.
5.העצמה – חיזוק הילדים על ידי שיתוף, התייעצות והצבת אתגרים
שיתוף בתפקידים ובהתייעצויות - כשילדים שותפים לתהליכים משפחתיים, הם מרגישים מועצמים - שווים יותר, ראויים, מוערכים. לכן, מומלץ שתהליך החשיבה האסטרטגית לקראת החופשה יתבצע בשיתוף כל בני המשפחה.
6.שותפות הורית – חזית אחידה על ידי החלטות משותפות וגיבוי הדדי
שותפות בין ההורים חשובה תמיד למנהיגותם במשפחה, במיוחד במצבים לא שגרתיים כמו החופש הגדול. כאשר המסגרת מתרופפת, מתגברת נטיית הילדים "לעשות מה בראש שלהם". אם ההורים לא מפגינים אחידות בעמדותיהם החינוכיות, סמכותם במשפחה מתערערת עוד יותר. הדברים בולטים במיוחד בגיל ההתבגרות של הילדים, כאשר אלה "מחפשים בנרות" סדקים בחזית ההורית, ובדרך כלל גם מוצאים אותם.
לסיכום, חופשת הקיץ יכולה להיות סיוט משפחתי, כר בלתי נדלה לאירועים מעצבנים ומסוכנים. ואולם, היא יכולה להיות גם הנאה משפחתית, הזדמנות נפלאה לחוויות מגבשות ומהנות. אני מאחלת לכם קיץ מהנה ומצמיח .